פסק-דין בתיק ת"ק 32511-03-12

תביעה כספית ע"ס 10,000 ש"ח.

א. התביעה :

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 28.1.12 בשעה 20:30 נסע התובע באוטובוס של הנתבעת מיטבתה לרחובות, כאשר כבודתו אוחסנה בתא המטען.

נטען, כי במהלך הנסיעה, בסמוך לשעה 22:30, נפתח תא המטען של האוטובוס, ונמצא כי מזוודתו  של התובע נפלה ממנו ואבדה.

בכתב-התביעה, התובע מפרט רשימת תכולה של חפצים שהיו במזוודה, ומסביר מדוע לטענתו סכום התביעה הינו 10,000 ש"ח.

בין החפצים שאבדו:

המזוודה, ארבעה ג'ינסים, ג'קט, חולצות קצרות וארוכות, כלי רחצה, שני בשמים, מחשב נייד, מכונת גילוח, שעון יד, מצלמה, נעלי נייק.

ב. ההגנה :

בכתב-ההגנה, הנתבעת מכחישה את הנטען.

הנתבעת מפנה את תשומת הלב לכך ששאר הנוסעים לא התלוננו על אובדן תיקיהם.

נטען, כי "תקנות משרד התחבורה" קובעות כי גובה הפיצוי בגין אובדן כבודה יעמוד על 425 דולר ארה"ב.

ג. דיון :

בבית-המשפט העידו התובע ונהג האוטובוס.

התובע העיד, כי הוא נסע לשישי-שבת ליטבתה, ובדרך חזרה, במוצאי שבת, המתין לאוטובוס, אשר הגיע מאילת, הכניס את מזוודתו אל תא המטען שהיה מלא בתיקים וסגר אותו. הוא עלה אל האוטובוס והתיישב. לאחר מכן, הייתה הפסקה בנסיעה, ולאחריה התברר, כי תא המטען הימני של האוטובוס פתוח. כאשר ירדו הנוסעים מטה, התברר לתובע, שמזוודתו אבדה (עמוד 1  שו' 9 - עמוד 2 שו' 13).

נהג האוטובוס אישר למעשה את השתלשלות האירועים דלעיל. הוא תאר כיצד נודע לו, כי תא המטען פתוח: "בקילומטר ה - 182, 500 מטרים לפני צומת הערבה, באה גברת ואמרה שהתא המטען הימני נפתח, עצרנו את האוטובוס, היה צומת מואר, עמדנו בצד ימין, ראיתי שהוא מחפש את התיק ואמרתי שאסובב את האוטובוס איפה שאפשר בצומת, ירדנו 500 מטרים למקום שהגברת אמרה שתא המטען נפתח, נכנסנו לתחנת הדלק, הארנו עם אורות, ירדנו כולם למטה, חיפשנו, היה חושך, ניסינו לחפש את התיק, לא ראינו, זה היה בשעה 22:30 בלילה...".

אני מקבל את עדותו של התובע כעדות אמינה.

עדות התובע נתמכת בתלונה מידית למשטרה,לנתבעת ובעדות נהג האוטובוס.

למעשה, אין חולק, כי התובע איבד את מזוודתו, אשר אוחסנה בתא המטען של האוטובוס.

רשימת החפצים, שהיו במזוודה היא רשימה סבירה נוכח מיהותו של התובע, נסיבות הנסיעה, משכה ומטרתה.